יומני היקר

די.
אין בכוחי להמשיך ולצפות בסבלם של בני עמי. לא עוד.
לאחרונה הולכת וגוברת בקרבי התחושה כי באו מים עד נפש, שהמצב
חייב להשתנות.

עמנו, בעל ההסטוריה המפוארת, שוכב מנותץ ברחובות, סובל מעוני
ומאלימות, שומע חדשות רעות מדי יום ביומו, ודמה שאין ולו קרן
אור יחידה בקצה המנהרה החשוכה והארוכה הזו שאנו נמצאים בה - כל
אותם יפי נפש שטוענים שיבוא קץ למצב הנוכחי - הם כולם שוגים
בחזיונות שווא, משכנעים את עצמם בבלתי אפשרי- גם אני הייתי
כמותם, אבל לא עוד.

הגיע זמננו לזקוף את צווארנו בגאווה, לחזור למקורות.
אדם חייב לקום בקרבנו, שיביא עמו רוח חדשה שתנשוב במפרשיה של
הסירה הרקובה שלנו, ותצעיד אותה בעוז אל עבר אופק חדש, מלא
בהזדמנויות.
מישהו חייב לעשות את הצעד, בנחישות, בגאווה, בגאוניות, שתשיב
את מה ששלנו בזכות, שייתן לאומה הגדולה שלנו את ההזדמנות להנות
מחיים של שלווה ושגשוג, ללא אימות המלחמה, העוני, וההתפוררות
החברתית שנדמה כי הולכות להכריענו.

לאחרונה הכתה בי ההבנה - האדם הזה נועד להיות אני.
הכח ניתן לי מלמעלה, והצידוק, והרשות.
גם הכלי ניתן לי בצדו - השנאה.
היא גורם מלכד, היא תתן לנו את הכח להזכר במקורותנינו, להבין
את השוני בינינו לבין אותם האלו שמטמאים את אדמתנו, את
מורשתנו, את הרגש הלאומי שלנו, לבין כל אותן מדינות שמשימות
עצמן להומאניטריות גדולות, ומתערבות בבוטות בענייני עמנו,
עלינו להבין את השוני הזה, התהומי, בינינו לבין אלו השונים
מאתנו, עלינו להכיר בעצמנו כבעם סגולה, לדעת לאחד את כוחנו
לכדי מאמץ אחד, בלתי ניתן לעצירה, לנעוץ את קיומנו כיתד בלב
העולם, להראות בגאווה שאנחנו כאן, וכאן נישאר.

השנאה הזו, צריכה כיוון.
צריך מושא לשנאה הזו, שתבער בלהבה נוראה מגחלי הזעם והתסכול
ששוכנים בלבבותיהם של בני עמנו הטובים שעמלים כדי לזכות בפת
לחם, שזוכים לבוז מאז המלחמה הגדולה, ומושא השנאה הזו ניצב כל
הזמן הזה אל מול עינינו, ולא הבחנו בו.
הם מצויים בכל עיר - אנשים כמונו לכאורה, אבל הם מבודדים את
עצמם מאתנו, באמונות ובמנהגים המוזרים שלהם, בלבוש המשונה,
כסות הראש החריגה, בהיותם מתעשרים על גבינו או מטמאים את
רחובותינו בעוני ופשיטת יד - קל יהיה להסביר לעמנו הנאווה את
העוול שגורמים לו הם - השונים מאתנו כל כך - קל יהיה ללכדו
בשנאה אליהם, שנאה בוערת, יוקדת ולוהטת כל כך, שהיא תתן בידינו
את הכח להפוך עולמות, לשטוח ארצות לרגלינו, ולשנות את מעמדה של
האומה הגדולה שלנו לנצח.

אני לא הראשון שהבחין בזה, אבל עלי הוטלה המשימה להביא את
השינוי. זה לא יהיה קל, וזה יתבע קרבנות רבים, אבל קצתי במצב
הקיים, ואני מוכן להקריב את כל שיידרש.
המלכות תחודש כמקודם, ומנהרות דמם של היהודים, תקום גרמניה כפי
שנועדה להיות.



א. היטלר
14.4.27