טל מנור / צבעי החיים |
מה שנראה עד לאופק זה רק עננים אפורים.
והדשא של השכן ממשיך להוריק,
ורק אצלך הכל שחור ומחניק.
והשמש זורחת, צובעת הכל בפז,
ורק אתה מרגיש תקוע - ששום דבר לא זז.
וגם אתה צבוע - אבל בצבעים אחרים,
אומר שהכל בסדר - אבל בוכה מבפנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|