נשמות תאומות, יש אומרים,
קשורות בצחוק הגורל
ואני סתם שותקת
מניחה לדממה ללוות אותי
ללוות אותה

``חברות`` אני אומרת
``אהבה``
והם צוחקים -
חברה
את כבר הגדרת אותה
אהבה -
את ביטלת את כוחה.

הם אמרים וממשיכים ככה
בתוך ראשי
ללהג ולדבר
להעכיר את מצב רוחי

``חברות`` - אני בוכה,
איך תוכלי ואת רחוקה?
נפשך סוגדת לכאב
ליבך סוגד למועקה,
ואת בשלך - ממשיכה..

עוצמת עיניים
מניחה שוב לדממה
לתפוס את כיסא המלוכה
עוצמת עיניים
אך הלב עוד מרגיש
נשמות תאומות..
זו בטח לא את
.
בטח לא אני
.