ומאותו הרגע נפתחו השערים
הכניסה להיכל הזעם
דמעות אין סוף שוחררו
מחשבות אבדון חסרות טעם
נשיקה אחרונה לבוקר
לאור הנצחי התמים
השד שוחרר מחדש
העולם כבר אדום להפליא
ואין את הכח להמשיך
הסבל גודל וגודל
צריחה אילמת מחוררת אוזניים
אותי שוב תחריש ותחריש
ההיכל גדול, הזעם אינסופי
אש להבה בתוך החורף הנצחי
והלב משוסע, הדימום לא נורמלי
ואני שוב חי בטירוף של עצמי
כי משהו קרה, לא מבין למה
רעד חלף, זו אהבה יתומה
שנים יחלפו, לא ברור עוד כמה
כי נקברתי בהיכל הזעם,
והמפתח להיכל - התקומה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.