[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענבל בן דוויד
/
לא מוצאת

כל כך קל לזייף חיוך
ולעמיד פנים שהכל בסדר
אבל כאשר אני עם עצמי
כאשר אני לבד בחדר
אני רק מצליחה לבכות
מפני שאין לי כוח להילחם ברגשות.

כבר לא מוצאת סיבה לחיות
כמו שלא מוצאת סיבה למות.

אני רק מצליחה להיכנס לתוך עצמי
בלי לנסות להבין מה קורה לי
לא מבינה איפה נמצאת
ולא יודעת איפה עומדת
רק יודעת שקשה לי בתוכי
מרגישה כאילו אני נלחמת בעצמי.

כבר לא מוצאת סיבה לחיות
כמו שלא מוצאת סיבה למות.

שום דבר לא נראה כבר חשוב
לשום דבר אין משמעות
לא יודעת איך להמשיך מפה
ומה לעשות הלאה
רק יודעת שאין לי כבר כוח
וכבר הפסיק להיות לי איכפת
הדברים הפסיקו להשפיע עלי
והחיים לא נראים כל כך שונים בלעדיי
הכל משתנה
ועם הזמן הופך ליותר קשה.

כבר לא מוצאת סיבה לחיות
כמו שלא מוצאת סיבה למות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא שלי אולי
שעירה, אולי
שמנה ואולי
אפילו
מכוערת...
אבל אבא שלך
ערומקו!


ר', מחזירה
לאפרוח וורוד
באבי אביו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/1/01 3:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל בן דוויד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה