בפאב ידוע במרכז תל אביב, את יושבת ומתנשקת עם מישהו לא מוכר.
את יודעת איך הוא נראה - מצוין - כי בגלל זה את איתו,
את יודעת איך הוא מנשק - נהדר, אבל כבר היו לך יותר טובים,
ובזה מסתכם בערך כל מה שאת יודעת עליו, עד שהוא מחליט מיוזמתו
לעשות היכרות בדיוק לפני שאת הולכת.
את יודעת שאחרי שתלכי הוא יחשוב שאת שרמוטה. זה לא מפריע לך.
את יודעת שאת איתו רק כי הערב לא היה לך אף אחד אחר - עדיין.
את יודעת שעוד יהיה.
אחר כך כשאת נכנסת לרכב של מישהו אחר והולכת לישון במיטתו של
אותו האחר, את נזכרת בסיטואציה ההזויה שיצרת לעצמך לפני פחות
מ-24 שעות, וחיוך עולה על שפתייך.