הדר בר-אל / המילים והשקט. |
המאזין לשקט.
והשקט שלי, הוא הזעקה החזקה ביותר.
כלום לא מקשט את יומי ולילי,
והוא קולו החזק ביותר של הלב.
דבר לא מעטר יותר את שתיקתי
ואני בוכיה דומם.
בוכה פנימה, כל עוד יש בלבב פנימה
ואין יותר כוח ואומץ לשתיקה.
רוקנתי והתמלאתי בכאב, מחדש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|