אני מרגישה זרוקה, עזובה, שנואה.
אבל יותר מכל אני מרגישה מיותרת.
כאילו אף אחד לא אוהב אותי,אף אחד לא צריך אותי בעולם הזה.
אין לי יותר מה לעשות פה.
אני רוצה לברוח לאי בודד, למקום שיקבלו אותי כמו שאני.
למקום שלא אצטרך להסתיר את המיניות שלי.
למקום שלא אצטרך לשנות את הרגשות שלי.
למקום שבו אוכל לאהוב... את מי שארצה.
למקום שבו אוכל לסלוח.
למקום שבו כולם שווים.
למקום שכסף זה לא הדבר הכי חשוב.
לברוח למקום אחר, מקום כמעט מושלם.
רק חבל, שמקום כזה לא קיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.