אז מילאתי עוד דף עם דמעות
ובכיתי לעוד כמה שעות
חתכתי את הורידים
החיים אותי כבר לא מפחידים
להתראות עולם אכזר
נמאס לי ממך כבר
עכשיו שיעור לשון
ואני רוצה לישון לנצח, לעולם
הם שונאים אותי, כולם
לעולם לא אתעורר
לאבשבילך ולא בשביל אחר
חבל שבאה הפרידה והסכין כל כך חדה
הדם זורם והוא גורם
לי להקיא את נשמתי
האם מישהו אותי, אהב?
אולי כן
אבל אולי כך הוא רק חשב
אמות לי כאן בשקט בחורשה
ואני מרגיש כזאת בושה
עזוב, בוא נלך לבמה חדשה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.