דנקה שיין / שטח ההפקר |
לצמדים של הפכים
יפה ומכוער, טוב ורע
קל וכבד
שחור ולבן.
ודווקא אותה רב גוניות
היא שמרתקת כל-כך.
אותו שטח הפקר
לא בהכרח אפור
אלא לפעמים ורוד,
צהוב, תכול, אדום, ירוק
אותו רגע בו אתה מדשדש לך בגשם
כמעט נסחף לדיכאון של חורף
ופתאום, בין השלוליות
מבליחה לה קשת
על כל צבעיה
מושכת ומרתקת,
מעלה על פניך חיוך סלחני.
לפעמים הדברים הכי יפים
הם ממש מתחת לאף
ולא בשמיים.
וזה יפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|