דנקה שיין / חיבוק דוב |
לפעמים, מרוב יופי, אתה לא יכול לראות
השמש סינוורה
והגלים התנפצו אל הסלעים
אתה מאחורי, בחיבוק דוב
עוטף, מגן, מלטף
פתאום היינו רק שנינו בעולם
אני ואתה
יחד
בים.
פקחתי את עיני
ריח הים המשכר באפי
עוד מגע ידיך על כתפיי וסביבי..
הייתי לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|