ליאון ארדן / שריון |
כמו אביר ניצבת מולי
אוחז בשריונך
מסרב להרפות
כל חייך החזקת במעטה
האין אתה עייף?
ביקשתי שתוריד אותו
בסוף היום
אחרי הקרב
רציתי לראותך לרגע
לפני הסוף
סרבת.
שמרת על עצמך.
פחדת
שתפגע
שהמסכה תשבר.
ישנה וסדוקה היא
זמנה כבר תם,
הוצע לך מגן
אך ויתרת עלי.
נותרת לבד
הגנתי הוסרה
אך גם שריונך
לא יעמוד לו
בסוף הוא ייפול,
ואתה תבנה שריון חדש.
אני את חומותי הסרתי
כעת ארימן בשנית
והן תגנה עלי
אתה, לצערי, לא תדע אהבה
לעולם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|