מאז שאני זוכר את עצמי היו אנשים ירוקים.
ראיתי אותם בכל מקום הם נראו כל כך רציניים כל הזמן,
כשהם היו עוברים האנשים הרגילים היו נועצים עיניים אני רק
הסתכלתי מהצד.
תמיד כשרואים אנשים ירוקים בטלויזיה כולם מרחמים עליהם,
אני לא מרגיש כלום כשאני רואה אותם.
עדין לא הייתי איש ירוק וגם אף פעם לא רציתי להיות.
ההורים שלי אומרים שכל אחד צריך להיות ירוק.
סוף סוף נגמרו הלימודים ועוד מעט גם אני אהיה איש ירוק
נמאס מלצאת כל לילה בלי מטרה וסתם לבזבז כסף
אני כבר רוצה להיות איש ירוק, פתאום הזמן בורח לי
יום הדין מתקרב במהירות ואני לא יכול לעצור.
היום זה היום, היום אני הופך לאיש ירוק כל החברים שלי באו
ללוות אותי בפעם האחרונה לפני שאני ירוק, כולם בסבבה רק אני
לחוץ...
פתאום השם שלי באוויר ואני מתחיל ללכת לאוטובוס אני אומר שלום
לכולם נפרד.
עליתי לאוטובוס ועכשיו אני מרגיש מוזר וכל כך לבד.
עכשיו גם אני איש ירוק.
אני כבר לא מרגיש לבד יש הרבה ירוקים מסביב, כולם נראים קצת
מבולבלים.
כבר לא נורא לי כל כך להיות ירוק אני אפילו נהנה לפעמים
אני מתחיל להתגעגע קשה לי לא לראות את האנשים שאני כל כך רגיל
לחיות איתם
עכשיו אני נזכר מה אני חשבתי כשראיתי אנשים ירוקים רק עכשיו
אני מבין...
הבדידות, העצב ולמה כולם כל כך נחמדים אליהם.
עכשיו גם אני כמו אז. |