אני הולך בקניון. מולי פיליפינית מובילה כיסא גלגלים שעליו
יושב זקן.

אני: "מה קורה סבא?"
סבא: "ממ? ממיי?"
הפיליפינית: "הוא לא לדבר טוב. הוא סבא זקן טומטום"
אני: "איזה כיסא גלגלים מגניב. כמה עלה?"
סבא: "ממיי? הגרמנים???"
הפיליפינית: "אל תדבר איתו. הוא חושב אתה מישהו אחרת"
אני: "טוב. אני לא אדבר עם הזקן הזה. אז מה נשמע אצלך?"
הפיליפינית: "הכל טוב אצלי. יש עבודה שולחת כסף למשפחה"
אני: "כמה זמן את בארץ?"
הפיליפינית: "אני חמש חודשים"
סבא: "מממההה? מי זה הבחורצ'יק? חבר שלך?"
הפיליפינית: "לא, זה איש נחמד"
סבא: "תביאי את הרובה שלי! אני הורג את הגרמני הזה"
אני: "אז מה? יש לך חבר?"
הפיליפינית: "לא."
סבא: "הגרמני הזה רוצה לזיין אותך. בואי נסתתר ביער"
אני: "שתוק יא מזון תולעים"
סבא: "אההה.. הוא רוצה לקחת אותנו ברכבת"
אני: "אין חבר אה? אז מה את אומרת נזרוק את הסבא איפשהו ונעשה
משהו?"
הפיליפינית: "לא לזרוק סבא! אני לטפלת בו"
סבא: "איפה הרימון שלי? בטח נפל בנסיעה. אני אתנפל על הגרמני
ואת תברחי"
הפיליפינית: "זה לא גרמני. זה איש רגיל"
סבא: "אהה"
אני: "מה את אומרת? אוהבת המבורגר? נקנה לך מנת ילדים טובה"
הפיליפינית: "לא המבורגר. אני לוקחת סבא לבית ואז אני ואתה
עושים נוגי נוגי"
אני: "מגניב."
סבא: "אהה"
אני: "למה הוא צועק 'אהה'? נראה לי קרה לו משהו"
הפיליפינית: "הוא תמיד צועק 'אהה' בקניון. זה מפחיד אותו אנשים
זרים"
סבא: "אהההההההה"
אני: "הוא לא נשמע טוב. נראה לי כואב לו משהו"
סבא: "כואבבבבבבבב"
אני: "את רואה?"
הפיליפינית: "הוא עושה כאילו כואב שאתה תלך מפה"
אני: "שמע, אתה שחקן טוב!"
סבא: "אההה. אהה!!"
הפיליפינית: "טוב, בוא נקח את סבא לבית"

אנחנו מגלגלים את סבא לבית. שמים אותו מול הטלויזיה ומתיישבים
על הספה.

הפיליפינית: "אתה רוצה אני עושה לך מסג' פיליפיני?"
אני: "כל דבר שיוביל לזיון מותק"

אנחנו מתחילים להתמזמז. סבא בוהה בנו ומזיל ריר.

אני: "זה לא מפריע לך שהזקן מסתכל?"
הפיליפינית: "זה מסורת אצלנו לתת למבוגרים להסתכל"
סבא: "אהה"
הפיליפינית: "אתה רואה? הוא נהנה"
סבא: "אהההההההה"
אני: "נשמע כאילו הוא סובל"
הפיליפינית: "לא.. הוא נהנה בטוח. תמיד שהוא צופה בי מזדיינת
הוא נהנה"
סבא: "אהה אהה אההההההה"
אני: "נשמע יותר כמו התקף לב"
סבא: "אההה אהההה"
הפיליפינית: "אני מכירה את סבא. הוא נהנה"
סבא: "אה"
אני: "טוב, אם את אומרת"
הפיליפינית: "אתה לא דואגת. סבא בסדר"
אני: "שמת לב שנהיה שקט פתאום?"
הפיליפינית: "כן."
אני: "סבא שותק"
הפיליפינית: "נכון"
אני: "נראה לי שהוא מת"
הפיליפינית: "לא יכול להיות"
אני: "הוא לא סתם את הפה לשניה עד עכשיו"
הפיליפינית: "אולי הוא התעייף?"
אני: "לא. הוא מת!"
סבא: "אהה"
אני: "טוב, טעות שלי."
הפיליפינית: "בוא סבא.. תצטרף אלינו!"
אני: "מה את דפוקה? שום סבא"
הפיליפינית: "מה אתה עושה עניין גדולה. זה רק סבא"
אני: "את פיליפינית חולה בראש"
הפיליפינית: "לסבא יש זיקפה גדולה. סבא בא תצטרף ויהיה כיף"

סבא קם מהכיסא גלגלים, מוריד את המכנסיים וחושף את זיקפתו
האדירה.

אני: "מה החרא הזה?"
סבא: "אהה! נזיין את הגרמני!"
הפיליפינית: "כן!"
אני: "אני מסתלק מפה. אתם חולים!"
הפיליפינית: "אם אתה לא רוצה שב בכיסא גלגלים של סבא ותראה
אותנו"
אני: "אהה"
סבא: "למה הוא צועק 'אהה'? נראה לי קרה לו משהו"