העולם נפל,הוא אינו קיים!
חדל...
היה זמן שבו העמסתי אותו על גבי
שהאמנתי שיש בשביל מה,אבל הוא היה כבד ואני,
אני הייתי רק אני,מה כבר יכולתי לעשות..
מה ניתן לעשות כעת.
העולם חדל,הוא אינו קיים!
האבק שלו דבק לבגדי,הדם שלו זועק מין החלל
אבל אין מענה.
העולם הזה,שסחבתיעל הגב אינו קיים,הוא מזמן כבר חדל
אני אנני חדל ועדיין קיים,אבל כמו העולם כל דבר נועד לכליה,
רק פס אשאיר,צריבה קטנה ארצה להשאיר בתודעה,
צביטה בלב שתתעמעם עם הזמן,
כפי שכאשר העולם נפל וקולו נשמע וזעקתו שברה את הרקיע
לאדום ,זהוב,וחושך בא ,כך גם הצביטה הקטנה שבלב תעומעם וחדלה,
אבל בתוכי אני יודע שדי לי בצביטה זו כדי שהרקיע יישאר כחול
והאשליה הזו שכבר לא קיימת תהיה הרקע,לכל שיאבד אז.
ואולי מתוך השקט אשמע עוד את קולו האבוד של העולם,
את הבכי שאבד ואינו שב,שניטל ופינה מקומו לדבר אחר,
אך עדיין זועק לו אי-שם ועלבונו אינו חדל,
וכוחו אינו תש,והניצוץ של הצדק עוד קיים,
והוא ישיגו, אולי משיאבד הכל...! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.