בזמן התפרעות  תמיד נזדמן האיש  האמיץ ,
שבתושיה  ובהכרה  שלו ,
ראה את התמונה ,
איך לפעול נכון
כדי להחזיר את המצב לקדמותה ,
זוכר אני  
את אותו קצין תמני
שרץ מול מטח אבנים ,
כשחפצים נזרקו מן האוהלים ,
ואמר לעצירים :" אתם יכולים לפגוע בי" .
"מי אתם שאני צריך לפחד מכם " ,
ופתח את החולצה הירוקה .
העצירים שחשבו שלפניהם קצין שלא ניתן להבין ,
העדיפו להפסיק את המהומה ,
כי החלו לפחד מהקצין שלא ניתן להבין ,
מספיק היה באיש אחד  בעל קור-רוח ,
שאינו מאבד את המצב רוח ,
וכך ניצלנו ממוות בטוח ,
במהומה אחרת רק קצין אחר לא פחות אמיץ ,
תחת מטח של חפצים
שנזרקו מכיוון האוהלים ,
צעק לעצירים :
" אם אתם לא מתרחקים  מן הגדר אני יורה בכם ",
העצירים שראו שיש להם עסק עם קצין " לא שפוי " ,
עם קצין בלתי צפוי ,
החליטו שאין זה הזמן להתעסק איתו ,
כי לא ידעו מה לצפות  ממנו .
הוא מימש את איומו ,
וכך כולנו ניצלנו בזכות התושייה של קצין אחד ,
או יותר שנמצאו במקום הנכון ,
בזמן הנכון .