שתיים בבוקר, שעה טובה לכתיבת שירה.
אתה רפוי כקפיץ, בוהה במסך
המרצד לך נקודות אדומות,
זיקוקין דינור של חתונה גרוזינית

שתיים בבוקר, איזו שעה יפה.
שחר תכלכל מלחך פינות
דשא ורוד מנמנם
תחת חלוני תרנגול זהב קורא

שתיים בלילה, כולם מתים בשנתם,
סובבים סהרורים בין החלומות
כלואים בבית סוהר של
סורגי ג'ינס כחול

שתיים בלילה, הקפה מר יותר או פחות.
אני יושב מולו ויחד דופקים עוד פחית
אני כותב אותו והוא מדמם לי
זיונים של שבוע הספר

בשתיים בלילה הכתיבה זורמת מהברז,
חובקת ריבועי חרסינה של עובש מאופר
זוחלת לכוח משיכת חור האמבט
מסתחררת בניגוד לכיוון השעון

שתיים בבוקר.
ראשי צף ברפסודה של עינוג כואב.
כותב .