הסתכלתי לך בעיניים,
שאלת אותי על מה אני חושב.
רציתי לומר שאותך אני אוהב,
אבל לא אמרתי דבר.

היה לך מבט שהביע המון.
הסתכלת עליי וחייכת,
כנראה ציפית למשהו מסוים.
למה חיכית?
למה חיכית?
היית יכולה לעשות מה שאת רוצה,
לא הייתי מתנגד לך.
היה לי קשה לגלות למה חיכית.
אם היית אומרת לי,
אז הייתי עושה את זה.
ראו עלייך שרצית, רצית לעשות, רצית להגיד,
אך לא אמרת.


אני שואל את עצמי למה עשינו את זה.
האם זה מתוך אהבה?
או מתוך צורך פשוט
לשמוע את האחר
ולחבק אותו?
האם רצינו אהבה?
האם רצינו חום?
האם רצינו לדבר, להשתחרר?
מה את אומרת?
מה התשובה?

האם זה יכול להמשך כך?
או שזהו סתם מעשה חד פעמי?
האם נגביר את הקשר
או שהוא יגמר כך סתם?

שאלות יש לי הרבה, גם ציפיות
אך תשובות קשה להשיג.



יש לי סוד
ואני לא אגלה אותו.

מוקדש לחברה שלי לשעבר, לירז.
השיר נכתב מתוך חוזק של רגשות בלתי מוסברים, שהצטערתי עליהם
אחר כך.