אני שוב סוגרת מעגלים של כלום
בעולם דפוק, בעולם עקום
מנסה להיבלע בתוך ההמון
להיות כמו כולם, להסוות שיגעון
לכסות בעשן תקוות רחוקות
להדחיק עם הזמן זיכרונות ושתיקות
להגיד לילה טוב ולברוח רחוק
לטרוק דלתות, לצלול עמוק
להשאיר את הכל מאחור ולרוץ
בלי שום מילה או סיבה או תירוץ
לעוף על ענן צמרירי וורדרד
להאמין שהתקווה קיימת לעד
לחיות באשליות ובבועות מנופחות
לא לחשוב על עתיד, להישאר בלי כוחות
לקפוץ משמחה, לבכות מרוב אושר
להתפרק לאט, להתפורר בחושך
להתחבק חזק חזק ולהעמיד פני מתים
לחיות את החיים שמעבר לקמטים
להחזיק מעמד מחוץ למעמד
אפילו בלי קלף מנצח ביד...
לנסות לשרוד בשם האהבה
לחפש בלי סוף יד עוטפת וקרובה
לכתוב שירים שאיש לא מבין
לנסות למצוא גם אנשים טובים
להשמיד, להרוס, להפיל בניינם
לבדוק מקרוב את מצב העננים
למרוד, להשתגע, לשבור מוסכמות
להשתדל להתמודד עם מחסומים וחומות
לבכות את כל הדמעות שבפנים
להתרגש גם מחיוכים קטנים
להדליק נרות ולבעור איתם
לשנוא את ההורים עד יום מותם
לתעב את עצמך כי אתה מתוסבך
לזרוק מכתבי התאבדות לפח
לרצות לחיות או למות במידה מועטה
לנעול את הדלת ולהתחבא במיטה
לאהוב עד מוות ולא להיות נאהב
להשלים עם המשפט "זה המצב"
לעבור התעללות, להתרגל להיות מושפל
לתלות את עצמך בגלל שאין לך מזל
להרגיש אשם באי-שפיות של ההורים
לאהוב את החיים בגלל שהם שחורים
ואם נמאס להתלונן שהעולם עקום
תמיד אפשר לסגור מעגלים של כלום.