בליל חורף קר באת אלי ואמרת שאתה לבד וכדאי שנהיה ביחד, אז
יצאנו לבית קפה קטן בשכונה קטנה. חזרנו הביתה נשכבנו על המיטה
ונרדמנו מחובקים. בבוקר השמש זרחה ויצאה אל השמים הכחולים מבין
העננים האפורים ואתה יצאת מתוך ביתי ושבת אליה.
וכשאני התעוררתי לא היית והסתכלתי מבעד לחלון וראיתי את השמש
והבנתי שעכשיו אתה אצלה, כי כבר היינו בסרט הזה והסצנה הזאת
חוזרת על עצמה (כל ליל חורף).
וכל פעם בליל חורף אתה שב אלי ובימי שמש אני נשארת בודדה ומחכה
שליל חורף יבוא במהרה.