נידס הלפ / להסתובב ערום בתיאטרון |
המסך ירד והאורות כבו.
ירדתי מהבמה בתשואות מכל מכרי.
כבר הסרתי את האיפור,
כבר שכחתי את השורות.
את חליפת חיי כבר תליתי בארון.
חיוך עולה על פני השחקן, אני.
דמותו עצובה.
אך כעת עומד אני עירום ממסכות מול המראה ומחייך.
סיימתי את המשחק,
אני חוזר לחיים,
אני הולך להסתובב ערום בתיאטרון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|