דוד נניק / היית |
את נקודות האהבה
כמורה לתלמידה האהוב,
מכתיבה את מקצבך
לא מרשה להעתיק
הייתי ההוכחה שלך שאת טובה.
היית מרה לי בטעמך
ומתוקה ומזיעה
וחריפה וחמוצה,
הבלוטות בלשוני לא הצליחו
למיין, לחלק ולהגדיר את הפרטים.
עד היום שפתי מתלקקות בשאלה
האם יש טעם לאהבה.
ומה רע היה לי אתך?
ומה רע לי בלעדייך!
שיעורי בית לא נתת לי
ולשוני דבקה לחיכי.
האם את קיימת? האם אני קיים?
כבר אין לי הוכחות לכלום
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|