יניב גומס / התשובה |
סדקים צרים שפכו אור בעלטה
גם לחיות רצית, לבקוע
תשכח החרדה כלא היתה
אז דרך כוכב מעבר ימה
והותיר המהום של תובנה
עת אדם יכול לשמוח
שמיו תפרחת זהר עדינה
וקולך ניגון רך
על מטר ועל עדנה
אם היה זה תעתוע
התפוגג כעננה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|