השלום שלי
נטמן בארון
וירד עמוק לאדמה
החלום שלי
נרקב בעודו חי
נעצר כמעט כשהוכרזה עוד מדינה
האנשים סביבי
נופלים פה קורבנות,
מיום ליום
אובדות כאן נשמות,

נותרה התקווה
קטנה וביישנית
עומדת בפינה
נראת חלומית
לא ממשית
אני קורא לה
זועק שתבוא
זה ההמנון שבלבנו
זו ההסטוריה שעדיין פה
היא לא רוצה להשתנות
אין קץ לדם ולדמעות
נגמרו החלומות
חוזרים לעידן המלחמות

ובין קרב ללחימה
נעצור לקחת נשימה
נסתכל אחורה
היו פה כמה חודשים של שקט
מתי תשרור פה השלווה?

רוצים לנצור את הנשק
נמאס לירות באוטומט
מספיק עם הדם! קיבינימאט.