כשהכל כמו חבית נפץ וברדיו משמיעים רק מוזיקה שמחה ומעצבנת
אני קורה.
אני ממש פורח,צועק ומקלל,מאבק את הפארנויה הטובה.
כל בוקר הקהל מריע באיצדיון ואני הגלדיטור עולה עם כלי הנשק
שעומדים לרשותי
פארנויה, ציניות, מבטים ואפטיה.
אתם לא אומרים שאתם אוהבים ואני יודע שאתם לא.
"יש לי עצה בשבילך" אמרת פעם ואני ברחתי ממך כמו מאש
הסתתרתי מאחורי הר ומתחת לאגם
ועכשיו אני מחפש אותך לקבל בפעם השנייה עצה של פעם בחיים.
"אהבתי אוהבת אוהב" פעם ראיתי שמישהי אמרה את זה לאהבת חייה
רציתי לספר לה כל מה שהוא עשה עושה ויעשה אבל שתקתי
אהבת האדם המקוללת הזאת מתחילה להידבק אלי אמרתי וירקתי לתוך
המדורה

היום בבוקר קניתי אקדח והתחלתי ללכת.
לשום מקום מיוחד.באמת.
וזה טוב לבנאדם שלא יודע מה רע