|
סורגים
אילו היו לחלונותיי
לתחום טירופי
בין כתלי החדר הזה.
החדר הזה בלבד.
המוות בא אל מיטתי
בדמות ילד.
אתה המוות?
נתמלאתי
פליאה.
ועיניך גדולות וכחולות
כמו לים.
אני המוות.
ועיניי.
לך יהיו
לטביעה. |
|
|
זוג זקנים בבית
אבות:
זקן: תגידי
מתילדה, את לא
מריחה ריח של
נבלה?
זקנה: לא.
זה שאף פעם לא
זוכר את הסופים
שלך הבדיחות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.