היא ישנה עכשיו במיטה לצידי
אשת החלומות הקטנה שלי
שיער שחור וארוך
עיניים גדולות שיודעות רק רוך
חיוך גדול שחושף שיניים לבנות
תמימות שלעולם לא תחלוף

אני שוכב ובמיטה מתפתל
עוד פנטזיה שנמוגה בערפל
חושך בחוץ, כולם ישנים
רק אני חושב על החיים

היא נראית כה תמימה
וזה לא רק מבט
ואני, יושב וכותב ומשרבט על הדף
עד הבוקר תישאר עדות יחידה
לרגשות מעורבים ולזמן שחלף
עד מתי ימשך המרדף ?

אני שוכב ובמיטה מתפתל
עוד פנטזיה שנמוגה בערפל
מסתכל בזאת שישנה לידי
היא לא תפסיק להתגרות בי

עכשיו כבר כמעט חצות
ובמקום לישון אני כותב שטויות,
אצלה כבר מזמן אין ענין
שלא לדבר על רומן,
עכשיו היא כבר שקועה בחלום
ואני מנסה להעביר עוד יום

אני שוכב ובמיטה מתפתל
עוד פנטזיה שנמוגה בערפל
לצד השני אני מסתובב
אך אותה אני עדיין אוהב

בשבילי היא תישאר אחת ויחידה,
כי אי אפשר לחיות בלעדה,
ובכל זאת אני צריך לסיים
להניח את העט בלי לאיים
והיא תשאר כך באוויר
אהבה שאין לה מחיר.

אני שוכב ובמיטה מתפתל
עוד פנטזיה שנמוגה בערפל
עולה הבוקר לאט לאט
ואני כמו כדור שנפלט