היינו בשמש אתמול, לפני שנה.
לצורך זה
היינו צריכים להפליג גבוה
וכנגד כיוון רוח הקדים המנשבת.
קיפלנו את המפרשים,
כי היינו חייבים - פן יפול התורן.
גשם של להבות שטף אותנו
צולה את עורנו התמים.
החלטנו לשנות כיוון,
לפני שתטרף עלינו דעתנו,
ובמאמץ אחרון - בני אנוש חלושים -
ועם חסדו של האל
מצאנו דרכנו לחוף מבטחים
נטוש.
שם ישבנו, רצוצים, וחשוב חשבנו,
ומצאנו:
     ספק,
     לקח של שוטים
     ומעט ענווה של תועים בדרך.

את הלקח, עם העוונה והספק,
לקחנו הביתה,
ומאז,
כשאוזנינו שומעות -
ליבנו
       פתוח
                לרווחה.

12 באפריל 2002