היינו בשמש אתמול, לפני שנה.
לצורך זה
היינו צריכים להפליג גבוה
וכנגד כיוון רוח הקדים המנשבת.
קיפלנו את המפרשים,
כי היינו חייבים - פן יפול התורן.
גשם של להבות שטף אותנו
צולה את עורנו התמים.
החלטנו לשנות כיוון,
לפני שתטרף עלינו דעתנו,
ובמאמץ אחרון - בני אנוש חלושים -
ועם חסדו של האל
מצאנו דרכנו לחוף מבטחים
נטוש.
שם ישבנו, רצוצים, וחשוב חשבנו,
ומצאנו:
ספק,
לקח של שוטים
ומעט ענווה של תועים בדרך.
את הלקח, עם העוונה והספק,
לקחנו הביתה,
ומאז,
כשאוזנינו שומעות -
ליבנו
פתוח
לרווחה.
12 באפריל 2002 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.