|
כשאני עומד מול העץ
אני רוקד מבפנים מולו
העץ הזה מספר לחבריו העצים
והם חוזרים אחריו
על כל מלה אחרונה במשפט
גלי הקול
האויר
אור השמש
נוגה הירח
קריצת הכוכבים
כל אלה
נוגעים
בי גם עליה נופלים.
בעמדי מול פנס תאורת רחוב נעורי
אני מזכיר לו בוקר אחד מיוחד
בו חזרתי על אופני
וניגשתי לצלם אותו
כדי שישאר בזכרוני
לתמיד.
והוא עומד , עדיין לא מבין
על מה הרעש |
|
|
אני בעצמי יכול
להעיד, ויש עוד
119 כמוני, שכל
חברי הכנסת
אוכלים
שעועית!!
כיסא בכנסת
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.