היו היה שבט, שגר בקצה העולם. רחוק יותר מכל עיר או ארץ
תרבותית ומפותחת. אנשי השבט גם אף פעם לא חשבו שיש אנשים חוץ
מהם. ואם חשבו, אז לא מיהרו לבדוק זאת.
השבט היה קטן. הוא הכיל רק כ 50 אזרחים. כל 50 האזרחים, היו
מכוערים יותר מכל דבר שראיתם בחיים שלכם! הם היו כה מכוערים,
עד שאף קשה לתאר אותם. היה להם עור כהה, אוזניים מחודדות
גדולות ובולטות במיוחד וצוואר ארוך כאשר כל הוורידים הכחולים
שלהם בלטו לעין.
בשבט, שאף שלא היה כה מפותח כמו הערים שלנו, היה ראש שבט. ראש
השבט היה המכוער מכל האזרחים, אך לדעתם, היה לו מראה אלוהי.
הוא גם היה אדם מאוד מכובד ואחראי והיה מנהיג מעולה. מנהיג
חזק. לא קרה אף פעם אחת שלא הצליח להביא אוכל לצלחת. או יותר
נכון, למה שהם קראו לו צלחת...
יום אחד מאושר, נולדה לראש השבט בת. הוא היה מאושר מעל ומעבר
עד שראה אותה. היא הייתה ילדה יפייפיה, אך בשביל אנשי השבט,
היא הייתה הדבר המכוער ביותר שאיי פעם ראו. ראש השבט התבייש
בה, אך אף פעם לא ציין זאת בפניה או בפניי חבריו לשבט.
כאשר התבגרה, הפכה להיות הנערה היפה ביותר שאפשר לדמיין. היה
לה שער בלונדיני ארוך וחלק כמו משי, היה לה עור לבן ורך כמו
עור של תינוק, ועיניים כחולות כמו הים, שמי שהסתכל לתוכן שקע
מייד בהרהורים. תושבי השבט עדיין חשבו שהיא גדלה להיות המכוערת
שבנשים. ראש הכפר, למרות שהתבייש במראיה של בתו, היה גאה
במעלותיה האחרות. היא הייתה הנערה המתוקה ביותר שמישהו פגש איי
פעם. תמיד עזרה לנזקקים, הייתה מאוד חכמה (אף שלעיתים חשבה
יותר מדיי), מנומסת ותמיד חייכנית. כל אנשי הכפר העריצו את
אישיותה, אך מראיה פשוט הגעיל אותם עד שלא יכלו להסתכל עליה
זמן רב בלי להסית את מבטם בבושה.
ראש הכפר ניסה למצוא לה בעל, אך אף אחד לא היה מוכן להתחתן
איתה למרות כל מעלותיה, והוא התייאש.

יום אחד, הגיע לשבט נער על סוס. אנשי הכפר הופתעו לראות בן
אנוש חוץ מהם. הם חשבו שהוא נשלח מאלוהים. הם גם שמו לב שהוא
מכוער בדיוק כמו בתו של ראש השבט. אולי אפילו יותר.
הוא ביקש מראש הכפר רשות להשאר זמן מה כדיי לתת לסוסו זמן
לנוח, וראש הכפר נענה להצעתו.
כאשר פגש הנער את בתו של ראש הכפר הוא התאהב ממבט ראשון. הוא
ניגש לראש הכפר וביקש רשות להינשא לה.
ראש הכפר, שחשב שהנער נשלח מאלוהים, שמח לענות לו בחיוב. הוא
שמח לדעת שלבתו יהיה בעל. ושניהם היו כה מכוערים עד שנראו טוב
ביחד.
וכך התחתנו הנער ובתו של ראש הכפר, והוא רכב איתה על סוסו לעבר
השקיעה.
אנשי השבט הסתכלו על הזוג הטרי בזמן שרכבו למרחק. חלקם אף
הזילו דמעה או שניים. הם חייכו לעצמם במחשבה שבסופו של דבר, כל
אחד מוצא את האהבה שלו.