לפי דעתי התיאוריה האקזיסטנציאליסטית ההומנית צודקת בכך שהאדם
מחפש משמעות לחייו ולהסתדר עם הסביבה אבל זה לא עומד מנגד
לדעתו של פרויד בנושא עיקרון העונג, להפך זה משלים את עיקרון
העונג בגלל שהאדם נהנה, מתענג מכך שהחברה מקבלת אותו.
הוכחות לכך יש בכל נושאי הסבלנות והסובלנות, בחוקים החדשים
שמחוקקים שגם למי שנחשב שונה, חריג יש מקום בחברה.
בנוסף המסר הכפול של החברה בנושא "תפתח את עצמך באופן
אינדיווידואלי אבל תשאר קונפורמי לחברה".
וכל אלה נועדו שהאדם ירגיש טוב עם עצמו, עונג אישי.
ובנוסף שהחברה תקבל אותו והוא ירגיש איתה עונג סביבתי. |