אולי מלחציים
יחזיקו חזק,
את זוג מותניך
עד רקמה תימק.
כדאי שפטיש
יכה נמרצות,
כי חשקה נפשי
מוחך ליראות.
רוצה אני לראותך סובלת
רק אל תבכי, זה לא העניין.
אל תדאגי - בסוף יסתדר, גברת,
כי כתפיים שבורות מתאחות עם הזמן.
רוצה המלחם
אישונך ללוש,
ולהרתיח עיניך
בקול תסיסה קלוש.
אז אגרפתי סכין ,
גרדמתי לי ווריד,
פן חלתה נפשי,
פן נפשך אשמיד.
רוצה אני לראותך סובלת
רק אל תבכי, זה לא העניין.
אל תדאגי - בסוף יסתדר, גברת,
כי כתפיים שבורות מתאחות עם הזמן.
כבר לא רוצה לראותך סובלת
ועכשיו תבכי, אינני כאן.
וכבר לא אכפת לי אם את עם אחרת
כי נפשות שבורות-לב מדממות לאיטן. |