לנשום.
להרגיש את האוויר נכנס ויוצא בחופשיות.
בלי לחשוב יותר מדיי, פשוט לנשום. לשאוף ולנשוף.
וכך שוב ושוב.
לאנשים מסוימים הפעולה הזאת נראית טבעית וברורה מאליו.
רק לדניאל זה נראה אחרת.
לדניאל יש אסטמה,
לעולם לא תשמע על זה תלונה מדניאל,
אבל בתוך כל ההפגנתיות הזאת רואים קושי בנשימה.
כשקשה לנשום גם קשה להתבטא,
קשה לדבר,
ובטח שלא מונולוגים ארוכים.
לכן הכתיבה החליפה את הדיבור,
וגם את בית הספר.
בין דניאל והלימודים לא היתה כימיה טובה לאחרונה.
לדניאל, היה יותר נוח להאשים את המחלה,
שפוגעת באספקת החמצן למוח ובכך גורמת לטיפשות
תירוץ טוב, אבל על דניאל רואים היטב את העובדה שזה רק תירוץ.
                                                       
---
עכשיו, כשדוקטור קאופמן הציג לדניאל את התרופה החדשה
"פרדניזון",
נגמרו התירוצים.
עכשיו הנשימה של דניאל היא כמו של כולם,
והציפיות מרקיעות שחקים.
לאחר התלבטויות עצמיות רבות, התרופה ניטלה.
ההקלה היתה עצומה,
פתאום, הכול היה יותר קל ויותר ברור,
בשיעור ספורט דניאל כבר לא במקומות האחרונים,
בכיתה הציונים כבר עוברים את "מספיק".
                                              ---
       
              עכשיו רק נותר להחליט אם דניאל זכר או נקבה.