[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיטל סטינגר
/
הבא בתור

חוסר שליטה וחוסר יכולת שמביאים לחוסר ריכוז וחוסר רצון
שמביאים לחוסר אמביציה וחוסר יכולת תפקוד.
שמשהו לא בידים שלך, שלא משנה כמה שתנסה אתה לא תשפיע ולא תזיז
אותו במיל, שכמה שתרצה זה פשוט מעליך. זה נורא.
אתה מרגיש סחוט במין מצב צבירה נוזל, נתון לתעתועי הגורל, לידו
של מישהו אחר, מישהו גדול ממך. זה נורא.
ואתה מנסה לא לכאוב, ומנסה להדחיק, אבל זה מתקרב אליך.
והמשפט הזה "שלך זה לא יקרה" מתפוגג לאט לאט באוויר, ואתה
מרגיש שאתה, הבא בתור. זה נורא.
ומנסה להראות מבין, חושב שיש לך פתרונות, שאתה יודע את הדרך
הנכונה, שבעצם אין לך מושג!

נמאס נמאס מהעולם הזה, מהרשע, מהחוסר אנושיות, מהקרירות
מהמכניות, מהצבע האדום הנורא.
אנשים אין לכן לב? מה זאת מדינה? מה זאת ארץ, אדמה, קרקע, פיסת
אדמה מסריחה עם כמה אבנים צמחים ומים? לעומת חיים של בני אדם?


אני כל הזמן חושבת רק על זוג הורים, על אם שעברה לידה קשה בכדי
להביא לעולם חיים חדשים. באותו הרגע מרגישה בשמיים הנה היא ולא
אחרת הוציאה מוצר גלם חדש לגמרי, תמים, שיזכה רק לחיים של
אושר, כך היא מקווה.
אותו הילד מחונך ומושקעת בו עבודה, טיפול ומסירות כה רב, שעות
של חוסר שינה בלילות, הקדשה של חיים שלמים, מושתלים בו ערכים
-מה מותר ומה אסור, באיזה דרך לבחור, ומושקעת בו חינוך ולמידה.

אותם הורים שלא נותנים לו לעשות דברים כי חוששים שיפגע, מונעים
ממנו לפעמים, מוותרים בפעמים אחרות, כועסים נוזפים ואח"כ
סולחים, מציבים- ופותרים לו בעיות.
אותו הילד גדל ומתפקד כגוף בפני עצמו. הולך ורוכש השכלה,
ומשקיע ומתאמץ, שוקל החלטות חשובות לחיים של בחירת מסלול ודרך
מעשית "מה יעזור לו יותר ויקדם אותו יותר בחיים" איפה הוא
ישתלב ואיך יראה לו העתיד.
אותו ילד שעובר בגרות מטופשת בהיסטוריה ומשנן תאריכים ורצף
אירועים חסרי תועלת, ועושה זו רק לשם מימוש מטרותיו הנ"ל, אותו
ילד שנלחץ מדברים קטנים, שחושב ששברון לב ואהבה כוזבת  אלו
הדברים הכי נוראיים,  
אותו ילד יוצא כדי לפרוק קצת יצרים לפני אותן בחינות, שכאמור
כך אומרים יקבעו לו את החיים - ובאותו הלילה נקטף.
בלילה אחד כל החיים האלה של המסירות ושל הטיפול וההשקעה
נהרסים. נגמרים , בלי שהגיע לחיים בוגרים ותקינים, בלי שהתנסה
במה שכל הזמן ניסו להכין אותו לו, בלי שטעם מהעתיד ההוא שניסה
ליצור לו כל הזמן, בלי שהתנסה פעם נוספת באהבה נכזבת, בלי שיצא
לו לתת חיים בעצמו וליצוא גם הוא אדם.
כל מלאכת העבודה הקשה הזאת של יצירת חיים תקינים, חיים נכונים,
וטובים יורדת לטמיון בלילה אחד, לילה ארור, חיים של ילד נפסקים
בבת אחת, של ילד שעוד לא הספיק כלום!

והנה אני עכשיו יושבת ולומדת ונלחצת ומתרגשת מבחינה,
מרגישה לפתע שזה כל כך שולי וכל כל לא חשוב, כי למנהרה הזו אין
כבר אור ואולי, אני,  הבאה בתור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הפולני והתימני
כותבים סולגנים
לבמה
ורק אני יושב על
האדמה.
כל היום עקרתי
עשבים,
ועכשיו פתאום
נגמרו לי
החרוזים.
אני הולך
לישון.


ארגנטינאי פורש
לחדר המיטות


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/4/02 10:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיטל סטינגר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה