פקח עיניים, ילד
גדולות פקחן וראה:
נופי קנדה המקסימים
היערות, האגמים
ואינדיאנית אדמונית טווה בנול.
אתה ילד, בוא !
הישר מבט מולי
ואמור ללא מילים
את כל שבלבך.
ילד, בוא ופקח עיניים
פוק קורא לך עם זר
ואתה רוצה, ולא.
(אבא לא מרשה)
אימת האהבה מוטלת,
תשוקה עזה אוחזת ומטה אליה
מטה מטה,
אל מתחת לבגדים.
הגוף הזה, הו ילד
הגוף שכה רצית ואיננו,
בין כל נופי הקרח הקסומים,
נמוג,
בינות לדם ושלוליות הדמע.
אבריך פזורים
ואתה על הבמה בזר של דרדרים כמו ישו הנוצרי
רוצה לצעוק, לשרוט, לחרוט
למצוץ את טעם החיים
ולמצות עד תום.
בוא ילד, בוא !
כאם העקרה המתאווה לפרי מתוך רחמה- אני תאב אליך.
אתה כמו לא מושג,
ואין מי ששומע.
רק רחש הגלים, המיית יונים
וצליל הרוח השקט
יאמרו לי:
"הוא עוד יופע, הוא עוד יופע".
(1989) |
