אמיר עצמון / התינוק |
בוכה, אדמדם ומסכן,
ואין לו שום דבר חכם להגיד, כמוני.
הרי הוא לא יודע כלום.
גם אין לו שום דבר מצחיק לומר, כמוני.
הרי הוא לא יודע לדבר.
ובכלל אין הרבה שאמו תוכל לזקוף לזכותו,
חוץ מלגדול לה בבטן ולצאת, בכאב גדול.
אבל בכל זאת, היא תאהב אותו
יותר משתאהב אותי. אי פעם.
ולמה? כי הוא חלק ממנה. ואני לא.
אני לא. אני לא יכול לגדול לה בתוך הבטן.
אני רק יכול לקוות, שתתבלבל בינינו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|