איך אוכל לעשות זאת בלי תפארת הפתיחה?
אתן נפשי לעצב מזניח השלווה, בעוד /
האושר דופק על דלתי, מחכה לי בשתיקה.
יקל בעיני עזוב כל טוב החומר, כמו /
יקר בעיני ראות עצמי חיה למען כתיבה.
בדמדומיי לא יופיע אקרוס תיכון /
אעדיף לראותו מבעד סופו של פזמון.
נפשי כמהה לבריח ואנוכי למיצרים /
אך לא אבטיח שירתי לגבולותיו של פעמון.
לתפארת הפתיחה אתן מילת כבוד /
אך לא למשפטי האחרון, בורחת ממרות ימי הביניים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|