כמהה אנוכי ליצור פואטיקה במיטבה /
איך אוכל לעשות זאת בלי תפארת הפתיחה?
אתן נפשי לעצב מזניח השלווה, בעוד /
האושר דופק על דלתי, מחכה לי בשתיקה.
יקל בעיני עזוב כל טוב החומר, כמו /
יקר בעיני ראות עצמי חיה למען כתיבה.
בדמדומיי לא יופיע אקרוס תיכון /
אעדיף לראותו מבעד סופו של פזמון.
נפשי כמהה לבריח ואנוכי למיצרים /
אך לא אבטיח שירתי לגבולותיו של פעמון.
לתפארת הפתיחה אתן מילת כבוד /
אך לא למשפטי האחרון, בורחת ממרות ימי הביניים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגיד אדון מאשר
סלוגנים:
מה אתה עושה עם
הפקסים אחרי
שאתה מאשר
אותם?
חשבת על
מיחזור,
אין אפשר למחזר
נייר פקס, לא
חבל?
לא עדיף פשוט
להשתמש בנייר
טואלט, ככה גם
תוכל למחזר
נייר, סלוגנים
ומטאפורות, שלא
לדבר על להפיג
שיעמום
בשירותים?,
ותמיד תוכל
להגיד, "חרגול,
ניגבתי איתך את
התחת אתמול".
חבר שלום, כותב
סלוגנים (שהוא
לא חרגול) עם
שאלות ותיסכולים
לא פתירים.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.