ג'ינג'ית אחת שהכרתי פעם אמרה שג'ינג'י זה לא צבע, זה עם. לא
ממש הבנתי למה היא התכוונה אז, אבל אני מבין עכשיו.
כשאתה נכנס לרדלנד עושים לך בדיקת שיער, קודם כל השיער. הרי כל
הקטע בעיר הזאת היא שכולם ג'ינג'ים. אפילו אם היית ג'ינג'י
וצבעת לשחור, נגיד, המחשב מזהה שהיית ג'ינג'י, ע"י שילוב של
חקירת שורשים לעומק, ובדיקת אישיות קלה, שמתחילה בבדיקת
כרומוזומים ומסתיימת בשאלה קלה אחת, שהיא, במקרה, "האם אתה
מתעצבן בקלות?".
למעשה יש עוד שאלה, אבל היא לא חשובה, ותוכנה הוא "שכבת פעם עם
פיל?". אם היית עונה לשאלה הראשונה "כן", זה היה מעלה את
הסיכוי שאתה ג'ינג'י. אם היית עונה לשאלה השניה "כן" זה היה
משנה בדיוק אם היית עונה "לא". מתכנת המחשב היה ג'ינג'י,
והשאלות הן פרי יצירתו. את השאלה הראשונה אמרה לו אישתו לכתוב,
כי חשבה שזה מה שבאמת אומר. את השאלה השניה המציא בעצמו, ואז
החליט, מתוך הסיטואציה, סליחה, הלוגיות, שלשאלה אין באמת
משמעות, ותיכנת את המחשב כך שלשאלה לא תהיה משמעות. הוא לא מחק
את השאלה, הו, חס וחלילה לא, שוב, כי היה ג'ינג'י, משמע, מטריד
ומעצבן. אז לא, השאלה נותרה.
בקיצור, אחרי שהמחשב מזהה את צבע שיערך, במידה ואתה ג'ינג'י,
אתה נכנס בלי בעיה. עם תשלום של חמישה קרדיט, כמובן, כי, כמו
שאמרתי קודם, העיר מנוהלת ע"י ג'ינג'ים. אולי לא אמרתי. בכל
מקרה, זה מה יש. במידה ואתה לא ג'ינג'י, ולא היית ג'ינג'י,
יוצאת נעל ענקית, וכיאה למסורת הג'ינג'ית, בועטת אותך לגובה של
חמש מאות ושתיים עשרה מטר, ולמרחק של אלף וחמש מאות מטרים. כבר
ממרחק מאתיים מטר ממקום הנחיתה, במידה ואתה בזווית הראיה
הנכונה, אתה יכול לראות את הכרית הענקית שמונחת שם. אבל, אתה
לא נוחת עליה, אתה נוחת לידה. ככה זה עם הג'ינג'ים. אפשר אפילו
לומר, שהכרית הזאת, מטר ליד אתר הנחיתה, מסמלת בעצם את כל
המהות הג'ינג'ית. אפשר לומר. אבל לא נגיד.
בכל מקרה, אני חורג מהסיפור.
אתה נכנס (במידה ואתה ג'ינג'י, או היית. תפסיקי לעצבן אותי.).
יש לך כמה אפשרויות.
אלף, לשבת איפה שאתה עומד, כי אתה נדהם מגובה הבניינים, מאחר
ורק ג'ינג'ים סבלניים מספיק בשביל לבנות כל כך גבוה. אם סתרתי
את עצמי, סליחה. חוץ מזה, להיעשות נדהם (המשפט היחיד עם פירוש
זה ש"וורד" מרשה לי לעשות) מכמות הג'ינג'ים שמהלכים סביבך.
חלקם הקטן מאוד צבוע שחור או, במקרה הגרוע, חום, אבל רוב רובם
ג'ינג'ים. מיליוני אנשים. כמו בניו יורק!!
וכולם הולכים לידך, או מסביבך, או מעלייך. כן, יש גם מכוניות
מעופפות. כמו בסרטים!!
גם מתחתייך, בביוב, אתה יודע, עובדי עירייה, כולם ג'ינג'ים.
אמנם אתה לא רואה אותם, אבל תאמין לי, הם כולם ג'ינג'ים. או
היו ג'ינג'ים.
אז, אתה מתחיל ללכת לכיוון מסויים לפי בחירתך. לא משנה לאן,
אתה רוצה לאכול משהו, לך ל"כתום", יופי של מסעדה, אפשר לנחש מה
הצבע שלה רק לפי השם! כן, זה סוג כזה של מסעדות.
אתה רוצה לשתות משהו, לך ל"כתמתם". אין הרבה מקוריות בעיר
כתומה.
חוץ מזה, הם ג'ינג'ים. לא צריך להסביר יותר.
אתה הולך לך בעיר, מסייר, יעני, צופה בבניינים, רואה את
האנשים, כולם ג'ינג'ים למען השם, וידוע שלבחורות ג'ינג'יות יש.
איך לומר, נו, איך לומר, נו, חזה ענק. ת'אמת, גם אני אומר.
מנסיון.
אהה, טוב. אתה הולך, תעצמו עיניים ותדמיינו שניה, נו, הולך,
הולך, מגיע למרכז העיר. למעשה, כדאי שתיקח מונית לשם, כי הדרך
ארוכה.
אתה מגיע למרכז, ותוהה איך לא ראית את בניין העיריה מהכניסה.
בניין ענק. לפחות אלף מטר, בלי הגזמה. זה העתיד, לא? אז שב
ושתוק.
וכתום כולו. לא העתיד, הבניין. כל הבניין כתום. כתום!! למען
השם, כתום!!
יא וואראדי, איזה טירוף. אז אתה מגיע לשם, ושם, קורה משהו
מוזר. פתאום, כולם אומרים לך שלום. כאילו נכנסת לאיזור ה"תגידו
שלום לכולם ליד בניין העיריה" או משהו. ממש מוזר! תאמינו לי,
כולם אומרים לך שלום! הייתי מעדיף למות, מאשר שמיליון ג'ינג'ים
יגידו לי שלום, אחד אחד. לפעמים אותו אחד אומר לך שוב. איך
אפשר ככה? איך? זה ממש מטורף. בקיצור, בדיוק כשהסיפור נעשה לא
מעניין, נעבור למשהו אחר. לפחות באשר לעשרים ושלוש לראשון, יש
לי חברה ג'ינג'ית, מתוקה מאין כמוה, והסיפור הזה הוא בשבילה.
אמנם אין לו פואנטה והוא די משעמם, אולי רק כמה דעות מזוייפות
שלי בנוגע לאנשים ג'ינג'ים, אבל באמת, שום דבר מיוחד. מצטער על
ביזבוז הזמן שלך, ולהתראות. אה, רגע, כמה נון ביתים, אהה,
הדעות שמושמעות פה בנוגע לג'ינג'ים הן בהחלט לא שלי, ולא,
לדעתי, של אף אחד אחר. לא שמעתי על תנועה קיצונית נגד
ג'ינג'ים. לא נראה לי שיש כזאת, מבחינת הקונפורמציה, שוב
סליחה, הלוגיות של העניין. מילים לועזיות הן עניין של מזל.
נו, מצטער, ושוב, להתראות. תקראו סיפורים שלי, חולרעות.
אהה, כן. ביי.