New Stage - Go To Main Page


"כולם מזדיינים כל הזמן. כמו שפנים", אמרתי לטליה, והיא צחקה:
"מה גורם לך לחשוב ככה?". טליה ישבה בין החבר שלה אלי וסידרה
את השיער שלה.
"לא יודע", אמרתי. "תחושה כזו, של החמצה".
"אני חושבת שזה סתם ווישפול תינקינג" גיחכה. החבר שלה המשיך
לבהות ולחייך, מסטול מהגראס והאבסינת, כמונו. טליה התמתחה
מבליטה את החזה הזקוף, המלא והחצוף שלה, מעקלת את גווה הדק ואת
צאוורה הברבורי ומסתכלת עלי בעיני הים הכחולות שלה. ניסיתי
לחייך כתגובה, אבל לא ממש הצליח לי.
הרגשתי מאד לא נעים מצד אחד, אבל הגוף שלי, ואיבר מסויים
הרגישו מאד נעים. מיותר לציין שהזיקפה המתגבשת שלי החלה לבלוט
בצורה בולטת למדי. אם החיים היו סרט כחול היתה טליה מוציאה את
איברי הענק ומוצצת אותו כשחברה דופק אותה מאחורה. אבל לצערי
החיים הם לא סרט כחול. לפחות לא החיים שלי. באותו רגע הרגשתי
מאד אשם ומאד שלא בנוח. "אני חושב שאזוז" אמרתי, מתנצל. טליה
ליקקה את שפתיה ואמרה "כן, שנינו כבר עייפים מאד". החבר שלה
חייך אלי גם הוא, מפהק וחושף פה מלא סתימות. "עייפים" פלט. היה
נדמה לי שהוא העיף מבט משתאה אל עבר הענק המתעורר שבמכנסי, אבל
העדפתי להדחיק את האינפורמציה המערערת הזו. טליה לעומת זה
המשיכה לחייך אלי. "אתה יכול להתקין לי את יודורה פעם אחרת"
אמרה, ואני שסופסוף נזכרתי למה הגעתי אליהם באותו ערב התעשתתי,
קמתי מאותה ספה, אספתי את קופסת הסידירומים שהיו מונחים על
השולחן לצד קערת הקססה וכוסות האבסינת הריקות. הקופסה הוותה
מחסום מצויין להסתרת איזור חלצי שהביש אותי באותו רגע, אבל לא
היה מבייש אף חשפן.
מיהרתי לחדר המדרגות, אחרי שלום מבוייש ופליטת לילה טוב
לשניהם, כשהאוויר הקר והחושך מחזירים את איברי למצבו הטבעי,
הרהרתי אם כרגע התנקנקתי מהאורגיה הראשונה שלי, או שסתם הכל
באמת ווישפול תינקינג.
אני אדם רזה למדי, ולא ממש גבוה, כך שהמוכרת הנאה בקיוסק
הפתיעה אותי לחלוטין כשאמרה "קח יא ענק" כשנתנה לי את חפיסת
הקאמל. או שדמיינתי שזה מה שהיא אמרה? אולי היא בכלל אמרה "קח
יא נקניק"?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/4/02 0:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לוציפר אברמס צוקר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה