|
כשריחו התפוגג
ידעתי
שתם.
חפנתי שובלו של ניחוח
והטמנתי בתיבת לבי
לנצור אותו לעד.
כשצילו נמוג
ידעתי
שנדם.
סוככתי בצילי את היותו
והטלאתי בנשמת אפי
להחיות אותו לעד.
רוקמת כתמי צל לכסות
זורה אבק ניחוח לדמות
מאוב משברי הזמן
לחוש עוד פעם היותך כאן. |
|
|
"שלושה אבות,
שני לוחות
הברית,
אחד זה שמאשר את
הסלוגנים,
זה שמאשר את
הסלוגנים..."
("101 שירי הלל
לזה שמאשר את
הסלוגנים -
הגרסה המחודשת") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.