אביב ויצמן / לאמא 2 |
עוטה שריון קשקשים זוהר,
לראשו זר.
והוא מדבר אליה -
והיא עונה,
מניחה לעצמה להשלות עצמה.
והיא קמה,
שוטפת פנים, שהגיל בם ניכר,
מדליקה קומקום, מציתה סיגריה,
משפשפת עיניה העייפות,
יושבת במטבח.
עוד יום מתחיל.
19/02/02
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|