דויד מן / דקת דומיה |
באפר גלים סוערים,
פן יראה איך ביני השברים
ילדים נשמטים לקברים
בארץ חרוכה בשדות-קרב.
השמש עטפה את גופה
בשריון עננים אפורים.
השמים כל-כך עכורים
מכאב. עדיין יורים
בארץ מוכה וטרופה.
האוויר ספוג ערפל,
והטל נוטף בדמעות
של רוחות, שנושאות זעקות.
עוד מעט יקריאו שמות
של מתים. בוקר טוב, ישראל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|