|
הים כיסה את עיניו
באפר גלים סוערים,
פן יראה איך ביני השברים
ילדים נשמטים לקברים
בארץ חרוכה בשדות-קרב.
השמש עטפה את גופה
בשריון עננים אפורים.
השמים כל-כך עכורים
מכאב. עדיין יורים
בארץ מוכה וטרופה.
האוויר ספוג ערפל,
והטל נוטף בדמעות
של רוחות, שנושאות זעקות.
עוד מעט יקריאו שמות
של מתים. בוקר טוב, ישראל. |
|
|
דבר טוב קרה
בהתרסקות המטוס
הרוסי לים
השחור,
לפחות לא יהיה
כאב ראש לחברה
קדישה...
'כן לקבור, לא
לקבור, ליד
הגדר, מתחת
לסדין, ליד עץ'
שקועים בים בלי
הצרות, קבר אחים
בשיתוף
פלנגטונים או
איך שלא קוראים
להם...
רוסים לך ת'זכור
שמות.
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, לובובניק
שלא מתבייש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.