פסים דקים של אור חדרו מבעד לחלון הסגור, השמש כבר זרחה.
פותחת חצי עין, היא ראתה איך הוא מתחיל את רוטינת הבוקר שלו.
איך היד שלו מתחילה לזוז באיטיות, מנסה לא להעיר אותה תוך שהוא
מוציא את ידו מקודש הקודשים שלה. ואיך רגליו מנסות להציץ החוצה
מבעד לשמיכה ומיד חוזרות כשהן מרגישות את גל הקור שבחוץ. היה
לילה נהדר, היא חשבה לעצמה, אבל אחרי הלילה מגיע הבוקר.
היא המשיכה לצפות בו בחצי עין, על אף שהיא כבר הייתה ממש ערה.
לא, היא תמשיך להסתתר, לעשות פני ישנה, וזאת על אף שהתחשק לה
לנער אותו ולהגיד לו שכבר יכבה את השעון המעורר שזמזם לו כבר
דקה ומשהו.
כמה דקות עברו והוא כבר קם, מציץ מהחלון ובוהה ביום החדש תוך
שהוא מנסה להסתגל לעובדה שהוא כבר ער.
לפתוח עיניים או לא לפתוח עיניים, היא חשבה לעצמה. כבר נמאס לה
מההצגה הזאת. מצד שני, היא כבר חיכתה בשקט ובסבלנות כל כך הרבה
זמן...

הכי כיף זה לקבל נשיקות כשאתה ישן, או כשחושבים שאתה ישן.
כי זה כן. זה אמיתי. זה לא בשביל להראות לך משהו -  זה הכי
אמיתי שבחיים. זה סיפור לגמרי אחר... היא חשבה לעצמה.
ברגע של אומץ, היא פתחה וסגרה עין מהר, בשביל לראות מה הבחור
עושה, אבל איזה קצה מעצבן של השמיכה הסתיר לה. ואז היא שמעה את
החגורה שלו נסגרת. רשרוש של כסף במכנסיים. הוא כנראה כבר לבוש
היא חשבה לעצמה, מאמצת את אוזניה בניסיון נואש לקלוט כמה
שיותר.
ינשק או לא ינשק? היא כבר הרגישה שהיא ממש הולכת ומשתגעת. איזה
רשרוש מרוחק קטע את קו השיגעון הזה. הוא בטח עושה הכל בשביל לא
להעיר אותי. מזכיר לי את הדג שהיה לי כשהייתי ילדה קטנה, ודגים
לא מפגינים חיבה, לא מנשקים בבוקר.
הדלת נפתחה ומיד נסגרה. את זה היא זיהתה בוודאות.
כמה שניות של בילבול והיא החליטה שעכשיו כשהיא כבר בטוח לבד
בבית היא יכולה להרשות לעצמה לפתוח עיניים. נשיקה תוך כדי שינה
היא כבר לא תקבל היום.
היא החלה לפתוח את עיניה, מסתגלת לאור הבוקר החזק היא ראתה.
בדיוק בקצה תחום הראיה שלה שכב לו שטר של 200 ש"ח.