|
אהובתי האחת
שכולה רוך ותמימות
מחייכת לעולם בימים ובלילות
ממלכותיה הקסומות
מפוזרות להן ברוח
היא תמלוך בן במשי
שם תרגיש תמיד כי בטוח
בעוצמה את שתי עיניה
מואר לו העולם
נארג לצליל וצבע, לרוח ומרקם
בשתי מסרגותיה
היא תיצור חוף מבטחים
בו תניח את ראשה
ותעוף במרחבים
כל מגע עימה הוא חסד
כל שיחה היא חוויה
היא תטבל אותה בפלא
כמו ממעיין נסתר
ונביעתה שלא נפסקת
כמו נמשכת לעולם
עוד תרווה צמאון רבים
ותשמח כל לב אדם
מתבוננת מרחוק
ומרגישה עמוק בפנים
ממלאת בשמחה ואור
שאת החושים מכהים
וכנות כוונותיה
הנראית למרחקים
גם היא גרגיר של טעם
באותו אדם מקסים |
|
|
-אמא, שמעתי
שאבא של אפרוח
ורוד ערומקו! זה
נכון?
-כן מתוק, אבל
זה בסדר. צריך
לזכור שיש
לאנשים האלה
מנהגים משונים
שהם הביאו איתם
מתימן.
שכנתו של אפרוח
ורוד מלמדת את
בנה החטטן
פוליטיקלי קורקט
מהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.