לפנות ערב.
אני פותח את העיניים ומוצא את עצמי מחטט בפח הזבל הירוק ברחוב
מוטה גור.
איך לעזאזל אני מגיע לכאן כל יום ?
ואיך הצחנה הזאת לא העירה אותי עד עכשיו ?
הפח הזה מריח כאילו משהו מת בתוכו ונרקב כמה ימים טובים, אם לא
מספר שבועות .
אני מרים את הרגל מדוושת הפח והוא נסגר תוך כדי שחרור משב רוח
קצר ומעורר בחילה לעברי .
אני מתאושש לאחר שניה או שתיים ויוצא מחדר הזבל .
רוח קרירה מכה על פניי, ועננים לבנים-אפורים מטושטשים, שמשום
מה את שמם אני לא זוכר אף פעם כשאני חושב על עננים ותמיד מבלבל
בין נימבוס לכבשה, מכסים את השמיים .

הראייה מטושטשת .  
דוק לבן עוטף ומכסה כל דבר שאני מסתכל עליו .
אני שומע קול מלמעלה צועק מילים לא מובנות, ומרים לכיוון הקול
את עיניי .
דמות מטושטשת מנופפת בידה לעברי, או שמא אני מדמיין שהנפנוף
הוא לעברי ועיניי מטעות אותי .
הדמות מוסיפה יד נוספת לנפנוף ומתחילה לצעוק שוב, כנראה באמת
לעברי .
הפעם הצעקות מקבלות צורה של מילים ולא רק של הברות חסרות פשר
.
"אלכסיי.. אלכס " , היא ממשיכה לצעוק בקול צעיר ודי סקסי, אני
חייב להודות .
מי זה אלכסיי, לעזאזל ?
ולמה היא ממשיכה לנפנף בידיים כמו משוגעת ?
" אני חושב שאת מבולבלת קצת.  אני אייל " , אני צועק לעברה .
הדמות המטושטשת נסוגה לאחור, ואני שומע את צליל סגירת התריס
כשאני מסתובב ופונה ללכת הביתה .

לפתע הרגשתי התחככות שעירה ברגלי השמאלית .
התכופפתי וראיתי את ג'וניור .
ליטפתי אותה וחייכתי חיוך דבילי .
החתולה השמנה והפרוותית שממאמנת להמליט ומסתובבת בין הפחים
בחיפוש מתמיד אחר אוכל גמלה על ליטופיי בגרגורי הנאה .
הרמתי אותה אל חזי, והמשכתי ללטף באיטיות את גרונה עד שלפתע
גרגורי ההנאה נפסקו .
בניסיון לקפוץ מידיי ולברוח שרטה ג'וניור את לחיי את ידי
הימנית, שכנראה לא תלטף אותה שוב, וברחה ממני אל עבר השיחים .
"ג'וניור, יא בת זונה, תראי מה עשית לי", צעקתי לעבר השיחים,
והוצאתי את קצה החולצה התחובה במכנסיי מהם , כדי להספיג את הדם
שנטף מלחיי .
היד היתה רק שרוטה קלות .
ויתרתי על רעיון החיפוש והנקמה, שהדהד בראשי, לפחות לעת עתה .
פתחתי את דלת הכניסה לבניין, ופסעתי באיטיות לעבר המעלית,
כשידי הימנית עדיין מחזיקה את קצה החולצה בצמוד לפניי .
הזמנתי את המעלית, וכשהגיעה נכנסתי ועליתי לדירתי שבקומה
השביעית .
עוד לפני שפתחתי את דלת המעלית כדי לצאת, כבר יכולתי לשמוע את
הקול הצרוד והמהפנט של דילן שר שיר שלא הכרתי .
יצאתי וצעדתי במהירות אל הדלת תוך כדי חיפוש בכיסיי אחר צרור
המפתחות.
יכול להיות שהיא קנתה לי את החדש של דילן ?
היא עוד אמורה להיות בעבודה .
מוזר .
איפה המפתחות המזורגגים האלה ?
אני כמעט ויכול לשמוע את דילן צוחק עליי ועל הראש המבולבל שלי,
או שהוא בעצם רק משתעל .
אי אפשר לדעת עם הצרידות שלו .