תמיד מעניינים אותי אותם האנשים
תמיד מדכאים אותי גורמים לי להאמין
תמיד שומעת צחוק תקווה וכאב
תמיד רואה חיוך דמעה מולה אויב
הלוואי הייתי כמוכם אך רק בוהה בחלון
מרגישה זכוכית חסומה אין פיתרון
ואז לפתע נחתך סדק בזכוכית
ונדמה לפתע שזהו זכית!

אני נמצאת בעולם של חלום וכאב
ואז נפצצת החוצה כל הגוף כואב
ואתה שם בוהה בעיניים קרות
כמו בובה חפץ לקניות
ואני משילה את עורי
לפתע כל כך חם
ובתוך שנייה קופאת
נופלת לעולם

איפה אתה
היקה אהובי
לאן נעלמת?
לתוך נשמתי?
אז למה כואב לי
למה הדמעות לא יוצאות?!
למה חסר
מחפשת עוד תרוץ לחיות

לבכות

דמעות שחורות

ימים של כחול

ופשוט הבנתי

שלך

נתתי הכול