רון ביגמן / תובנה עמוקה |
לא אמרה.
את כל הדברים שלה היו ברורים כשמש ובשבילי היו תעלומה.
הבטתי בעיניה, ולראשונה בחיי הצלחתי לקרוא אותה, כמו ספר
פתוח.
עיניה העמוקות דברו אלי, אמרו לי את הכל. כל מה שרציתי והייתי
צריך לדעת ולהבין.
ראיתי את החיוך שלה, אותו החיוך המסתורי, שתמיד ניסיתי, אך
מעולם לא הצלחתי לפענחו נכונה. לפתע הוא היה כה ברור, כאילו
מעולם לא נסתר מעיני, ולנצח יכולתי להבינו.
הסתכלתי עליה והבנתי מה היא רוצה. מיצי רוצה חלב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|